שיח רב-תרבותי במאבק האקלים – סקירה מיוחדת לכבוד ט”ו בשבט

היום ט”ו בשבט, ולכל העצים בישראל מגיע מזל טוב, כי הם הזדקנו בשנה ולפי חז”ל זהו יום הולדתם.
אבל מעבר לחגיגות המהנות, רצינו לנצל את ההזדמנות הזאת של ט”ו בשבט כדי לשתף אתכן בשיח רב-תרבותי בועט שמתרחש ממש עכשיו בקהילת מאבק האקלים העולמית.

ב-24 בינואר  הסתיימה פגישת פסגה של פורום הכלכלה העולמית בדבוס, שוויץ.
כחלק מהפורום התקיים פאנל של אקטיביסטיות צעירות מדור ה-Z, בו נוהל דיון על השינויים ההכרחיים בכלכלה למניעת האסון האקולוגי.
לאחר הפאנל הפעילות הצטלמו יחד לפרסום המעמד בתקשורת, אך לתדהמת הדוברות בפאנל, וונסה נקטה, פעילה אקלימית בת 23 מאוגנדה, אשר פועלת לעורר נוער למחאה ולפעולה נגד משבר האקלים על אף ההגבלות הפוליטיות החריפות במדינתה, נחתכה מהתמונה בעת הפרסום שלה על ידי סוכנות הידיעות המרכזית AP Associated Press.

השמטת וונסה מהתמונה עוררה גל של זעם ברשתות החברתיות, כולל מצד גרטה וחברות נוספות בפאנל. וונסה העלתה עוד באותו היום סרטון שנהפך לוויראלי בו היא מדברת על החוויה שלה מהאירוע ועל איך הגזענות של התקשורת פגעה בה, בעוד היא קיוותה שהתקשורת תהיה לצידה ונגד הצנזורה באוגנדה.
היא פותחת את הסרטון באמירה “זו הפעם הראשונה בחיי בה אני מבינה את ההגדרה של המילה ‘גזענות'”.
בסרטון מאוחר יותר בו היא מעבדת את החוויה היא אומרת “כשנתקלתי בתמונה הייתי מתוסכלת, פגועה, מוטרדת ומבולבלת, בגלל שזה גרם לי להרגיש חסרת חשיבות… בתור האקטיביסטית השחורה היחידה שייצגה יבשת שלמה לצד אקטיביסטיות נוספות מאירופה, כבר בפאנל הפריעה לי החלוקה והרגשתי כאילו אפריקה לא מיוצגת כראוי. אני לא מוכנה שדבר כזה יקרה לאף אקטיביסטית אחרת מאפריקה.” היא מוסיפה גם “המסר שלי לעיתונות המעורבת במקרה הוא שאקטיביסטיות אפריקאיות ואנשים שחורים בכלל צריכים לקבל יחס מכבד. וזה לא תקף רק לעיתונות ששגתה כאן, אלא לכל גופי המדיה שעשו בדיוק אותו דבר עד היום ופשוט התחמקו מזה בשקט.”
היא מסיימת את הסרטון עם ביטוי האכזבה שלה מהתקשורת, “לעשות אקטיביזם סביבתי באוגנדה זו לא משימה קלה בכלל. זה בלתי חוקי לשבות ולהשתתף במחאה באוגנדה. אין לנו את חופש הדיבור. זה אומר שדווקא המדיה היא הגוף עם היכולת להשמיע את הקול שלנו.”
סוכנות הידיעות AP שחתכה את התמונה התנצלה בפומבי והחזירה את התמונה המקורית והמלאה.

האירוע הזה היה ההתפוצצות התקשורתית האחרונה למגמה אליה אנחנו עדים בחודשים האחרונים, כאשר בעוד גרטה טונברי, האקטיביסטית השוודית בת ה-16 ששברה לראשונה את תקרת הזכוכית ואומצה על ידי התקשורת, מסוקרת בצורה אשר לעיתים נחשבת אפילו מופרזת, עשרות אקטיביסטיות אקלימיות אחרות מסביב לעולם, סביב גילה של גרטה, אינן זוכות כלל לסיקור תקשורתי. כמו שוונסה ציינה, דווקא במדינות המתפתחות הסיקור של התקשורת מסוגל להיות מהותי למאבק, עקב מחסור בחופש פוליטי.

“אנחנו מדברות על העתיד שלנו, הן מדברות על ההווה שלהן.” – צילום: Andrea Comas

גרטה בעצמה התייחסה לנושא הזה בתחילת דצמבר כאשר השתתפה בפסגת האקלים של האו”ם במדריד. היא ביקשה, לתדהמת הכתבים שנכחו במסיבת העיתונאים, לא לסקר אותה הפעם, אלא את חברותיה למאבק.
“הסיפור שלנו סופר שוב ושוב” היא אמרה יחד עם לואיזה ניובאוור (אקטיביסטית אקלים גרמניה), ונתנה את הבמה לאקטיביסטיות ילידיות וממדינות מתפתחות. “זה קודם כל לגביהן.” היא מסבירה, ומתייחסת לאפקטים הנוכחיים של משבר האקלים על המדינות המתפתחות “אנחנו מדברות על העתיד שלנו, הן מדברות על ההווה שלהן.” 

לכן, בחרנו להכיר לכן היום פעילות אקלים צעירות שאינן גרטה, ופועלות באיזורים שונים בעולם למען עצירת האסון האקולוגי המתקרב. זה חשוב במיוחד לאור ההתעסקות של התקשורת הישראלית אך ורק בגרטה, והשמטת כלל הפעילות הצעירות האחרות בעולם. מי יודע, אולי עם ההשראה הזאת גם בארץ יצמחו פעילות צעירות נגד משבר האקלים.

יסרא הירסי – התמונה מכתבת CNN

הכירו את יסרא הירסי – בת 16 ממינוסוטה שבארה”ב, ובתה של נציגת מינוסוטה בבית הנבחרים ‘אילהן עומאר’, שיחד עם רשידה טליב הפכה ב-2018 לחברת בית הנבחרים המוסלמית הראשונה בארה”ב.
יסרא גודלה מילדותה לפעילות חברתית ופוליטית, ולאחרונה התחילה להיות מעורבת באקטיביזם סביבתי.
לאחר ששמעה על משבר המים בפלינט, מישיגן, משבר זיהום מים עצום ממדים ורב השלכות שנגרם בעקבות שיטה חדשה ומאוד מזהמת לכריית נפט (Fracking), וראתה איך במינוסוטה מתחילים לבנות תשתיות לתהליך דומה, היא הצטרפה לקבוצת הפעילות הסביבתית בבית ספרה ובהמשך הייתה שותפה בהקמת ‘שביתת האקלים של נוער ארה”ב’ – ענף אמריקאי של התנועה העולמית בהשראת גרטה טונברי.
לאחרונה, היא ייצגה את ארה”ב במפגש הפסגה לנוער נגד משבר האקלים של האו”ם.

אוטומן פלטיאר – קרדיט לצלמת Linda Roy

עוד פעילה צעירה שאתם פשוט חייבים להכיר היא אוטומן פלטיאר, אקטיביסטית אקלים בת 15 בלבד, משמורת הילידים ‘ווייקוומקוונג’ (Wiikwemkoong) שבקנדה.
כשהייתה רק בת 8 היא נחשפה לשלט בשמורה אחרת שמעיד על מים מזוהמים, ומכיוון שבשמורה שלה תמיד היו מים טריים ובטוחים לשתייה, הזיכרון של השלט הזה נשאר איתה.
מאז, היא הספיקה להתעמת עם ג’סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, והביעה חוסר סיפוק מהמדיניות שלו לגבי צינורות נפט שנמצאים במחלוקת.
כשהייתה בת 14 אוטומן הפכה לאקטיביסטית מוכרת ומוערכת למען שימור מקורות מים טבעיים וזכויות של ילידים על מקורות המים שלהם. היא זוקפת את המודעות שלה לזכות דודתה, ג’וזפין מאנדאמין ז”ל, אקטיביסטית ילידית שצעדה לחופי חמשת האגמים הגדולים בקנדה (יותר מ-25 אלף קילומטר!) כדי לעורר מודעות לשימור מקורות מים.
השנה אוטומן דיברה באו”ם על החשיבות העצומה של שימור מקורות מים והנגשה של מים לכל תושב, והסבירה על המקום הקדוש של מים בתרבות שלה.

ברונו רודריגז – התמונה מכתבת CNN

פעיל נוסף שכדאי לדבר עליו הוא ברונו רודריגז, בן 19 מבואנוס איירס, שאירגן יציאה מתואמת ומאוחדת באמצע היום של תלמידים בבתי הספר במדינה כדי לעורר מודעות על משבר האקלים.
מרכז המאבק שלו הוא גיוס צעירים למאבק בשאננות הממשלה ובזיהום התעשייתי.
בפסגה של האו”ם הוא אמר “אנחנו שומעים שהדור שלנו הולך להיות הדור שאחראי להתמודד עם הבעיות שהמנהיגים הנוכחיים יצרו, ואנחנו לא נחכה בפאסיביות עד שהעתיד הזה יבוא. הזמן שלנו להנהיג הוא עכשיו.”

הלנה גואלינגה, 17, תמונה מחשבון הטוויטר שלה

גם הלנה גואלינגה, בת 17 משטחי האמאזונס שבאקוודור, נלחמת למען נושאים אקלימיים בדבקות מעוררת השראה – ובמיוחד כנגד חברות הנפט.
גואלינגה אומרת שהיא מפחדת ממה שעתיד לקרות לקהילה שלה, במיוחד בהינתן האיום של השרפות האחרונות באמאזונס ודילול היער הגובר.
היא בעיקר מתמקדת בייצוג ובהגנה על זכויות ילידים, תוך הבנה ששמורות הילידים הן המקומות המוגנים ביותר היום מפני הזיהום התעשייתי, והמקומות בהם הטבע נשמר בצורה הקנאית ביותר.

מארי קופני, בת 12, תמונה מכתבת CNN

האקטיביסטית הצעירה ביותר ברשימה הזאת היא מארי קופני, בת 12 בלבד, שכונתה כבר בהיותה בת 8 ‘גברת פלינט הקטנה’, מפלינט, מישיגן.
היא פרצה לתודעה הציבורית כאשר שלחה מכתב לאובמה ב-2016 בשיא משבר המים בפלינט, שהוביל את הנשיא להגיע בעצמו לפלינט לבחון את המצב (אך כנראה לא מספיק כדי להוביל אותו לפעול נגד חברות הנפט באזור).
היא לא הפסיקה שם. ב-2017 היא הופיעה בסרטון שפרסם את צעדת האקלים, התחילה את ההאשטאג  WednesdaysForWater# שתפס תאוצה ברשתות החברתיות וקידם מודעות לאיזורים בהם יש מצוקת מי שתייה, וכעת היא עובדת עם חברה שמתמחה בסינון מים למען הפצת פילטרים למים לאוכלוסיות שאין להן גישה למים נקיים.

אנו מקוות ששאבתם השראה מהפעילות המדהימות האלה, אנחנו יודעות שאנחנו הורשמנו.
אנחנו חושבות שהסיפור של וונסה הוא תזכורת חשובה לאיך בהרבה מרחבים תרבותיים היום, כמו גם בזיכרון ההיסטורי ובתיעוד התקשורתי, קולות וייצוגים לקבוצות מיעוט נוטים לא להופיע, אם הועלמו בצורה מכוונת ואם פשוט לא סוקרו. חשוב לזכור שחוסר התיעוד הזה לא מעיד על הפעילות או חוסר הפעילות שמתרחשת, אלא על הסיקור הגזעני של הגופים האחראיים, ושלעיתים זוהי בעיה פוליטית ממשית בפני עצמה.

חג ט”ו בשבט שמח! תגנו על האילנות!

לקריאה נוספת:

סגירת תפריט

עיצוב ופיתוח: קבוצת מינוף

Made by: Minuf Digital

יש לכם שאלה?