חינוך

מודלים קוריקולריים של חינוך רב-תרבותי פלורליסטי - ארבעה חקרי מקרה מן האקדמיה בארה"ב / רוני רינגולד | מאמרים אקדמיים
שייך לקטגוריות:
  • רב-תרבותיות / פלורליזם
עקרונות בחינוך לגישה רב-תרבותית / ישעיהו תדמור | מאמרים אקדמיים
שייך לקטגוריות:
  • רב-תרבותיות / פלורליזם
נתוני הזכאות לבגרות - מי אמר שאפליית המזרחים נעלמה? | כתבות ברשת
שייך לקטגוריות:
  • עדות / אשכנזים «» מזרחיים
  • גיאוגרפיה / מרכז «» פריפריה

תמיד יטענו נגדנו שאנחנו השד
אמירה נוספת על הפריבילגיות להן זוכות אוכלוסיות שונות, ביחס למוצאן האתני.
שוב פורסמו נתוני הזכאות לבגרות, וגם הפעם התכסו במילים "יישובים חזקים" ו"אוכלוסיות חלשות", העיקר שלא נגיד שהגזענות נגד מזרחים חיה ובועטת, מעיפה אותנו לתחתית החינוך, החברה והכלכלה.

אין זה מקרה שיישובים כמו שוהם, כוכב יאיר, קריית אונו ואחרים נמצאים בעלית הטבלה. קל לנחש מי הרוב שמרכיב יישובים אלה, ועל כן המתאם בין מוצאה האתני של האוכלוסייה לבין הפריבילגיות להן היא זוכה. ציבור גדול נעדר מהנתונים הללו, כמו שנעדר משאר נתוני המדינה – ציבור מזרחיות ומזרחים, שנותר שקוף גם בנתוני הלמ"ס משום שיש כאלה שרוצים להמשיך ולטעון שאולי פעם הייתה אפליה נגדנו, אבל היא נעלמה.

הגיעה העת לדרוש מכל אותם חוקרים ומבצעי סקרים – הבה נתחו את הפערים בין אשכנזים למזרחים, תגלו לאוכלוסייה כולה כי השד העדתי נותר ומתפרץ המשכית לא על ידנו כי אם על ידי מייסדי המדינה, ממשיכיהם, ולדאבוני גם על ידי אלה שכביכול או לא כביכול, פועלים מול הממשלה בשם ה"מחאה".

המאמר מאת שולה קשת באתר "העוקץ"

ברמת-גן ממיינים תלמידים על בסיס ציונים, בגיבוי משרד החינוך | כתבות ברשת
שייך לקטגוריות:
  • סוציו-אקונומי / עניים «» עשירים

בדרך כלל משרד החינוך נאבק בבתי הספר הפרטיים. כעת הורים ברמת-גן נאבקים במשרד החינוך בגלל נורמות פסולות המתקיימות בתוך המערכת הציבורית עצמה, כמו מיונים בניגוד לתקנות, סגרגציה חברתית וחינוך לעשירים בלבד.
עיריית רמת גן מאפשרת לבתי הספר לדחות תלמידים שציוניהם נמוכים, לתיכונים יש ממוצע בגרות טוב והורים נאלצים להוציא את ילדיהם למסגרות פרטיות מחוץ לעיר, כדי שלא ילמדו ב"גטו של חלשים".

המאמר ב"הארץ"

פרויקט המהנדס הצעיר של אורט – חכמה של נעורים | כתבות מבט
שייך לקטגוריות:
  • לאום / יהודים «» ערבים

אנחנו בעמותת מבט התבקשנו על-ידי אורט לסייע במפגש גדול, שהתרחש בין כל המגמות המדעיות טכנולוגיות של אורט ברחבי הארץ, ובו הציגו כיתות יב' את פרויקט הסיום שלהם.
 

אוניברסיטת היחפנים - הרצאה מרתקת | כתבות ברשת
שייך לקטגוריות:
  • רב-תרבותיות / פלורליזם

אוניברסיטת היחפנים
לכל אדם יש ידע ראוי, שיכול הוא ללמד אחרים, וצריך הרבה אמונה  בעצמך, על מנת להפוך את האמונה הזו  לאוניברסיטה עממית יחודית. בהתחלה "רק" ברחבי הודו, והיום היא מתפשטת באסיה רבתי. כשחיפשנו את הסרט בגוגל מצאנו אותו באתרים הבאים : באתר חדשות טובות, באתר ארועים בעידן החדש, קהילת מורים לגיאוגרפיה וידיעון הגינה האיזוטרית. תופעה עם השפעה רבה כל-כך במזרח מקבלת במה בעיקר בבמות האיזוטריות, ובכן, אנחנו גאים להצטרף לאיזוטרים ולתת במה לסרט הזה!

לימודים נפרדים כבסיס לדיאלוג פלורליסטי עתידי מיטבי- חקר מקרה של מסלול ללימודי תעודת הוראה | מאמרים אקדמיים
שייך לקטגוריות:
  • לאום / יהודים «» ערבים
  • גיאוגרפיה / מרכז «» פריפריה
  • רב-תרבותיות / פלורליזם

הסברה כי הפרדה זמנית יכולה להעצים חברי קבוצות מיעוט, עומדת במרכזו של אחד הפולמוסים התיאורטיים והפרקטיים המרכזיים המתקיימים בעולם החינוך הרב-תרבותי- הויכוח בין מצדדי החינוך הרב-תרבותי הפרטיקולרי ומצדדיו של המודל הרב-תרבותי הפלורליסטי. פולמוס זה מתקיים מזה שני עשורים בצפון אמריקה, אירופה המערבית ואוסטרליה, ובשנים האחרונות גם בישראל.
למחקר הנוכחי היו שתי מטרות מרכזיות. ראשית, נבחנה מידת ההתאמה של  תוכנית הלימודים במסלול הבדואי/ערבי ללימודי תעודת הוראה, לעקרונות של הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית. שנית, נבחנו ההשקפות של אנשי סגל וסטודנטים שהשתתפו במסלול לגבי מידת ההשפעה של הלימוד בתוכנית על קיומם ואיכותם של דיאלוגים עתידיים בין ערבים ויהודים בתוך הקמפוס ובחברה הישראלית.
מתוך הסיכום:
בעקבות המחקר, אני סבור שקיומם של מסלולי לימוד רב-תרבותיים פרטיקולריים מבורכת. כך  גם ההוראה במסלולים של מי שאינם חברים בקבוצות התרבותיות הפרטיקולריות. עם זאת, אני סבור שיש מקום להרחיב עד מאוד את כמות הקורסים שדנים בתכנים הפרטיקולריים, ואני סבור שההחלטה שנתקבלה במכללה שבמסגרתה מתקיים המסלול הנדון, לפייה בראש המסלול הערבי/בדואי צריך לעמוד מרצה בדואי, הנה החלטה טובה וחשובה מאוד. זוהו אמצעי מרכזי להעצמת הסטודנטים, והרי זהו היעד העיקרי להקמתו ולקיומו של המסלול הנפרד.

לך תצטיין! - רק 10% מהמרצים הבכירים באקדמיה הם מזרחים | כתבות ברשת
שייך לקטגוריות:
  • עדות / אשכנזים «» מזרחיים

מאת אדמית פרא

דוח OECD שקבע השבוע כי ישראל נסוגה בזמן שהעולם צועד קדימה, הזכיר לאדמית פרא כי רק 10% מכלל המרצים הבכירים באקדמיה (קרי דוקטורים עם קביעות במוסד אקדמי) הם מזרחים. מתוכם, אחוז אחד מייצג את הנשים המזרחיות. אם כך, איזה סיכוי יש לאישה מזרחית להגיע למעמד הנכבד הזה?

דוח OECD שקבע השבוע כי ישראל נסוגה בזמן שהעולם צועד קדימה, הזכיר לי שיחה עם אחד המרצים באוניברסיטה, שהפתיע אותי עם הנתון הבא: רק 10% מכלל המרצים הבכירים באקדמיה (קרי דוקטורים עם קביעות במוסד אקדמי) הם מזרחים. מתוכם, אחוז אחד מייצג את הנשים המזרחיות. אחוז אחד?? השתוממתי, אם כך, איזה סיכוי יש לאישה מזרחית להגיע למעמד הנכבד הזה? סיכוי של אחוז אחד, השיב לי המרצה, אשכנזי אגב, ומיד הוסיף ש"גם זה משהו" לנוכח המבט המיואש שלי.
אבל לא זה מה שהטריד את מנוחתו. איך זה, שאל מתוך סקרנות אמיתית, שבישראל 2010 אין ייצוג הולם של מזרחים באקדמיה? הרי דור שלם עבר כאן מוביליות חברתית, אז איפה הם?

אם ננסה לענות על השאלה הזאת ברצינות, ניתן להניח שתי הנחות בסיס:

1. המזרחים מעדיפים לדלג על האקדמיה ולבחור בעיסוקים אחרים.
2. המזרחים מגיעים לאקדמיה, אך עוזבים אותה לאחר התואר הראשון או השני. כלומר, לא מגיעים לדוקטורט ומשום כך אין להם ייצוג הולם בסגל הבכיר.
הרשו לי להדוף את הטענה הראשונה בעלת הניחוח הגזעני משהו, המניחה כי המזרחי מעדיף "לעשות כסף" על פני לימודים גבוהים, מפני שהתרבות ממנה הגיע מכוונת אותו מגיל צעיר לרדוף אחר הממון ולא אחר העשרת רוחו. טענה זאת אולי הייתה נכונה לפני ארבעים שנה, בשעה שהאקדמיה כללה ארבע אוניברסיטאות בלבד והמודעות להשכלה גבוהה הייתה עדיין בחיתוליה.

לא בדקתי את הנתונים, אבל אני בטוחה שאחוז המזרחים המסיים תואר ראשון גבוה בהרבה מ-10%, בייחוד לאור המכללות הרבות המעניקות היום תואר ראשון. זה מביא אותנו להנחה השנייה: המזרחים מגיעים לאקדמיה, אבל לא מגיעים לדוקטורט. רק אחוז קטן מהם ממשיך הלאה ואחוז עוד יותר קטן מתקבל לסגל הבכיר באוניברסיטה, אבל מה זה קטן, פצפון, ביחס לחבריהם האשכנזים המאכלסים את 90% האחרים.
מאיפה מגיע הפער הזה? מה נתקע שם בין התארים?

שתף