ראיון עם פול מוריס - מנחה יהודי בקבוצת סטודנטים ערבים

שייך לפרוייקט: 
פול מוריס

במכללת כנרת פועלות השנה ארבע קבוצות של עמותת מבט. לאחר ההרשמה התברר כי כל הסטודנטים שנרשמו למועד של אחת הקבוצות, הינם סטודנטים ערביים. כך נוצרה קבוצה רב-תרבותית של סטודנטים ערבים, המונחה ע"י מנחה יהודי  - מצב בלתי שכיח, המזמן התמודדויות והזדמנויות מעניינות.  שוחחנו השבוע עם פול מוריס מנחה הקבוצה על התהליכים שעוברים הסטודנטים.

פול מוריס הוא יועץ ארגוני ומנחה בכיר ועתיר ניסיון. כיום הוא מרכז את עבודת עמותת מבט במכללת כנרת. הוא יליד אנגליה שכבר בילה אותו מספר שנים, 24, בישראל ובאנגליה. הוא אב לשתי בנות ותושב קריית שמונה.

ש: האם הייתה בחירה מכוונת לעבוד עם קבוצה המורכבת מסטודנטים ערבים בלבד ?
ת: ממש לא. הקבוצה נוצרה בגלל שהיה ביקוש גדול לסדנה בעקבות הצלחת הסדנה בשנה שעברה והביקורות הטובות שהסטודנטים שמעו מחבריהם. בשלב מסוים גילינו כי הסטודנטים שנרשמו לסדנה שמתקיימת ביום הזה הם כולם ערבים ולא רצינו לאכזב אותם. בדיעבד התברר שיש ערך לקיים קבוצות כאלה כמו שיש ערך לקיים את הפורום הדתי-חילוני היהודי, אבל צריך לתת את הדעת על כמה היבטים ולהיות מוכנים.

ש: מה עוד מאפיין את הקבוצה ?
ת: כשהתחלתי להכיר אותם הסתבר שרוב הסטודנטים בקבוצה מכירים זה את זה מהלימודים יחד, בעיקר בחוגים חינוך וכלכלה, חלקם מכירים מהמקומות שגדלו בהם ורצו להשתתף בסדנה יחד. רוב הסטודנטים בקבוצה הם מהכפרים באזור נצרת, הם כולם מוסלמים ויש בתוכם גם זוג מאורס.

ש: זה נשמע שהגיוון בתוך הקבוצה אינו גדול. האם אפשר לעשות סדנה רב תרבותית לקבוצה הומוגנית יחסית ?
ת: זה נכון שהקבוצה הזו אינה מגוונת כל כך מבחינת המוצא. אבל הסדנה שלנו בנויה כך שאנו עובדים עם השוני הנתון שיש בכל קבוצה ומתאימים את הפעילות למי שנוכח בפועל. גיוון אנושי ותרבותי אפשר למצוא בכל קבוצה, וככל שהקבוצה היא הומוגנית תשומת הלב עוברת להבדלים על רקע ג'נדר ועל רקע אישי. זה פותח מרחב גדול ומאוד מעניין כשלעצמו.

ש: אתה יכול לתת דוגמה ?
ת: מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים. הרקע של המשתתפים הוא מאוד מסורתי והיחסים בין נשים וגברים בתוך הקבוצה נוטים לשמר תבניות שהם מכירים. שמתי לב למשל שנשים מניחות לגברים לדבר בשמן ושיש למשתתפים נטייה להמעיט בחשיבותם של הבדלים ולטשטש מחלוקות. כמנחה הייתי חייב להתערב במקומות שהיה חשוב שנשים יבטאו את דעתן ללא חשש ולחדד עד כמה שאפשר הבדלים שהרבה פעמים נעים ונוח להתעלם מהם על חשבון רגשותיו או דעתו של מישהוא: גבר או אשה . אני חושב שלחוויות האלה היה ערך גדול עבור כל המשתתפים והמשתתפות.

ש: כיצד אתה מרגיש כמנחה יהודי בעבודה עם הקבוצה ?
ת: ברמה האישית אני מרגיש טוב מאד, יש חום רב בין הסטודנטים וביני. בתחילת הסמסטר הקודם היו משתתפים שחשבו שבגלל שמדובר בסדנה חווייתית, אפשר להתייחס למסגרת בקלות דעת מסוים או לנסות לשטות בי. אני נתקל ביחס הזה מדי פעם. כשפוגשים אותי בפעם הראשונה מתרשמים מהאנרגיה והצבעוניות שאני מקרין, וחושבים שזה בא על חשבון הפוקוס שלי. מהר מאוד מגלים שאני מאוד ערני למה שמתרחש. אני לא יודע אם זה קשור בהכרח לזה שאני יהודי או לזה שיש לי מבטא אחר אבל אני מניח שגם לאלה יש תפקיד.

מובן שכאשר קבוצה דנה בזהות עדיף שתעשה זאת בשפת אימם של רוב המשתתפים. אבל לכל מנחה יש את התרומה המיוחדת שלו. אני ער לרקע השונה שלי כאשר אנחנו עוסקים במושגים שהמשתתפים לא הכירו או שלא העזו לדון בהם קודם בפתיחות. אני כמובן מכבד את דעותיהם, אבל לא חושש לאתגר אותם ולהציג נקודת מבט חיצונית ולהגן עליה. צריך לזכור גם שככל שיותר סטודנטים במכללת כנרת עוברים את הסדנה, מתפתחת בקמפוס אוירה רב תרבותית, אנשים מרגישים נוח יותר עם עצמם ועם תרבותם וערים ל"שונות" בכלל ולא רק לשונות מקרית שהיתה בקבוצה שלהם, כך שכאשר הסדנה מסתיימת, סטודנטים משתמשים בתובנות ובכלים מהסדנה במפגש יומיומי עם סטודנטים "אחרים" מהם. מבחינה זו החוויה של מפגש עם אחרים מתוך הבנה שאנחנו חיים בסביבה רב תרבותית רק מתחיל.

מרץ 2011

תגיות:

שתף