קורס חדש באוניבסיטת חיפה – ראיון עם אסנת בר אור ומנאר זועבי

שייך לפרוייקט: 
מתוך פרויקט "דרך השפה" של קבוצת פרהסיה

אסנת בר אור– אמנית , פעילה חברתית , לשאלתי מה היא קודם,היא עונה:"קודם הייתי אמנית ואחר-כך הפכתי לבעלת תודעה חברתית."
וכדי להבין יותר היא שולחת אותי לאתר שלה:

"אני רואה באמנות, כלומר ביצירת דימויים ובשיח שמסביבם, עיסוק בכלים להבנת העולם, אפשרות ללימוד ופירוק ההבניה של תפיסתנו את המציאות שסביבנו והזדמנות להגדיר אותה מחדש. כאזרחית וכחלק מקהילה, אני תופסת את שדה האמנות כזירת פעולה ליצירת מרחב לקולות שונים, ובמיוחד כאלו שהודחקו משדה הראיה שלנו, ליצירת אפשרות של דיאלוג של שווים. לפיכך אני מבינה את הפעולה בשדה האמנות כפעולה אזרחית ופוליטית"

מנאר זועבי  מגדירה את עצמה כ:"אומנית אקטיביסטית ויזמית בחינוך האלטרנטיבי (שותפה בהקמת בית ספר ערבי  אלטרנטיבי מסאר {תהליך} בנצרת), הציגה ומציגה בישראל וברחבי העולם.
מנאר מספרת לי שחלק מהיותה אקטיביסטית התבטא בעבר בהורדת של שלטים בערבית,  שהקשר בינם לשפה הערבית התקינה הוא מקרי לחלוטין .
מנאר ואסנת שותפות למספר פרויקטים בשדה האומנות לאורך השנים, בשתי עמותות: אלביר(הבאר) לטיפוח התרבות והקהילה בוואדי עארה, וקבוצת האמנים פרהסיה.

פעילות בקבוצת פרהסיה
פרהסיה היא קבוצת אמנים ומעצבים, שהם גם פעילים חברתיים, הפועלים בשדה החברה האזרחית ועוסקים בפיתוחה של שפת תקשורת אזרחית: שפה מכבדת, הומניסטית ודיאלוגית. קבוצת פרהסיה פעלה לחיזוק הניראות של קהילות וארגונים לשינוי חברתי באמצעות קורסים וסדנאות בתחומי העשייה החזותית, ובאמצעות יצירת ספרים, דפי מידע, כרזות, מצגות, אתרים וכדומה. בנוסף, יצרו חברי הקבוצה עבודות אמנות עצמאיות העוסקות בנושאים טעונים ושנויים במחלוקת, מתוך מטרה לעורר שיח ציבורי ושינוי חברתי. יוזם הקבוצה הוא עפר כהנא וב-2005-2012 ריכזתי אתו את עבודת ההקבוצה. במהלך השנים לקחו חלק בקבוצה האמנים: מנארזועבי, איוב אעמר, הדס קידר, הגר גורן, אורנה בן שטרית, תמר משולם וטל אדלר.

אחד הפרויקטים במסגרת פרהסיה, שיוצג גם בקורס באונ' חיפה:

דרך השפה
דרך השפה הוא מילון חזותי של מילים בערבית ועברית במרחב הציבורי. העבודה 'דרך השפה' מהווה תגובה לתהליך מחיקת השפה הערבית מהחיים הציבוריים בישראל, ועם המשמעויות הנפסדות שלו. העבודה הוצגה ביפו, בנמל ת"א, בירושלים ומחאת קיץ 2011. הפרויקט הוצג גם בוינה, במוזיאון אסל ורחובות בשכונת אוגארטן, במסגרת התערוכה Overlapping Voices, תערוכה של אמנים ישראלים ופלסטינים. בוינה הצגנו את הפרויקט כשהוא כולל עברית וערבית, כשהן מתוגרמות לגרמנית. הנכחת השפות הערבית והעברית יחד, במרחב האירופאי, מציפה סוגיות משמעותיות לגבי הקיום של יהודים וערבים באירופה, בעבר והווה, נוכח מגמות של אנטישמיות ושנאת זרים, מאתגרת תפיסות בעולם המערבי הרואות בתרבויות ובשפות שלנו איום ומציעה אלטרנטיבות רב תרבותיות, של הקשבה ולימוד.
הפרוייקט הוצג בעמק רפאים, ירושלים (2006), עג'מי, יפו (2007), וינה (2008), נמל ת"א (2009), רוטשילד ולוינסקי, ת"א (2011).

בסמסטר ב' תשע"ג נפתח באוניברסיטת חיפה קורס משותף למנאר ואסנת,, קורס שנפתח בתמיכה רבה של החוג לאומנות ושילוב של עמותת מבט.

כותרת הקורס: בין תרבויות, בין שפות, בין זהויות: סדנת יצירה ושיחה
                        بين الثقافات , بين اللغات , بين الهويات : ورشة إبداع وحديث
 
 24 סטודנטים משתתפים בקורס, הרבה יותר ממה שהן רצו והביקוש היה גדול עוד יותר.
יש בקורס רוב נשי של כ-20 נשים, ורוב ערבי של כ-15, השיעור מתנהל בעברית וערבית. מעבר להקלה על הסטודנטים הערבים יש רצון להנכיח את השפה הערבית.
מנאר מסבירה:"תלמיד/ה  ערבי/ה כשהם מתרגשים, קשה להם לבטאאת עצמם בשפה העברית כמו דוברי שאר השפות. הסטודנטים היהודים, היא מוסיפה, מאד סובלניים, בכלל בשיעור כזה לומדים לפתח את הסובלנות, היא מספרת שאחת הסטודנטיות היהודיות אמרה לה : "כל-כך קשה ללמוד לא בשפת האם שלך, אני בגלל זה בחרתי ללמוד בארץ."
4 שיעורים התקיימו עד כה, ובהם עוסקים התלמידים בסיפור האישי של כל אחד מהתלמידים והתלמידות. ובכלל, הן מסבירות לי, מעבר לזה שיש כאן סטודנטים יהודים וערבים (מונח שהן מתנגדות לו כי הוא מונח שמיד משויך לשפת הקונפליקט ויוצר מציאות דיכוטומית), יש כאלה שאינם יהודים ואינם ערבים.
הרכב הסטודנטים גם מגוון מבחינת החוגים. רובם לומדים אומנות אבל לא רק, הקורס היה פתוח בפני תלמידי אומנויות מחוגים שונים, וכך בשיעור משתתפים גם סטודנטים למוסיקה ותאטרון.

מה אתן רוצות שיקרה בשיעור? אני שואלה ומקבלת מגוון תשובות רהוטות.
מנאר :אנחנו רוצות שלשיח בקבוצה תכנס מודעות לאנרכיסטיות, לעצמאות אישית, הבנה שאני לא משמש כלי לנרטיב מסוים או פוליטיזציה, לחוות את השוני ממקום אסתטי ומעניין, לחשוב על הקונפליקט בלכסיקון חדש, השיח הישן לא הוביל לשום דבר.
אסנת מוסיפה: להנות מהקשר האישי ולראות בו משאב, צריך להעמיק את ההבנה והשיח ולהתעכב עליהם וקורס סמסטריאלי כמו הקורס הזה הוא קצר מידי.
מנאר: האם המדינה מייצגת את כל היהודים? האם היהודים רוצים שהמדינה תייצג אותם?  השאלה הזו נשאלה בעקבות שיחה, שהיו בה הכללה וערבוב  בין מדיניות של מדינה ואנשים, עם ודת, השאלה הופנתה לערבים ויהודים כאחד, דרכה ניסיתי לעורר אצל הסטודנטים רצון בקריאה וצבירת ידע מעבר למה שלמדו דרך ספרי לימוד ומדיה.

ממה אתן חוששות?
אסנת: מההרמוניה
מנאר: אין לי הרבה ציפיות לכן גם לא רבה חששות, או בעצם כל כך הרבה חששות ולכן לא משלה את עצמי בציפיות מיוחדות, בנוסף אנחנו בתהליך למידה והתבוננות בעצמנו ובמחשבות שלנו כמו הסטודנטים.

אבל...אנחנו אקטביסטיות ואנחנו רולמודלינג. וזה לא כתוב בסילבוס.

ומה כן כתוב בסילבוס?
ובכן, אלו הנושאים שילמדו בקורס:

1. זהויות וסיפורי חיים מבעד לחפצי תרבות ותמונות
     انتماءات وقصص  حياتية ما وراء أغراض ثقافية وصور
 
2.   חקר מקורות השראה תרבותיים חזותיים, מוסיקליים, טקסטואליים של הסטודנטים כיוצרים והצגתם בכיתה
       البحث بمصادر الإلهام الثقافية والبصرية  والموسيقية والنصية لدى الطلاب كمبدعين وعرضها بالدرس
        
3.  גוף – דימוי גוף, חשיפה והסתרה, מודלים לחיקוי
לבוש ואפנה-  פרטי זהות של לבוש, אביזרים והתנהגויות המשקפים זהות, שונוּת, ייחודיות, שייכות ונבדלוּת
جسد - تصور الجسد , كشف وتستر , أمثلة للتقليد
لباس وأزياء - تفاصيل هوية الملابس , اكسسوارات وسلوكيات تعكس هوية , اختلاف , تميّز , انتماء وانفصال
        
4.  חיברוּת וטקסים - התנהלות חברתית במרחב הפרטי (טקסים, חגים, מפגשים משפחתיים, נורמות התנהגות, יחסים, היררכיה), ובמרחב הציבורי (יחסים חברתיים, יחסי כוח, שפה) צילום בוידיאו/ סטילס, תיאטרון ומוסיקה
      تنشئة اجتماعية وطقوس – السلوك الاجتماعي بالحيز الخاص ( طقوس  أعياد , لقاءات عائلية , عادات سلوكية , علاقات , تدرج هرمي) والحيز العام ( علاقات اجتماعية , موازين قوى , لغة ) تصوير وفيديو , مسرح وموسيقى
        
5. פעילות משותפת: הצגת 'דרך השפה' – פרויקט גרפיטי של קבוצת האמנים 'פרהסיה' –מילים בערבית עם תרגום ותעתיק לעברית- אפשרות של פעילות משותפת ותערוכה.
או:   יצירת פעילות אמנותית שיתופית בצוותים קטנים / בקבוצה הגדולה – מקונספט לתכנון וביצוע
عمل مشترك : عرض "عبر اللغة "– مشروع جرافيتي يخص مجموعة "برهيسيا" – مفردات بالعربية مع ترجمة ونسخ للعبرية – إمكانية لفعالية مشتركة ومعرض.
أو : انتاج فعالية فنية مشتركة بطاقم مصغر / بمجموعة كبيرة – من الفكرة إلى التخطيط  والتنفيذ
 
בהצלחה!

ראיינה: חדוה ליבנת

שנה שנייה של הקורס - ראיון עם אסנת בר-אור:

הקבוצה בנויה ממגוון זהויות של מוצא, שפות, מגדר ודת וכך נוצר מצב שחלק מהפרויקטים חצו זהויות. - See more at: http://www.mabat.org/#sthash.4DpWLPXM.dpuf

"בחוג לאמנות יש כמחצית יהודים ומחצית ערבים, לקבוצה הגיעו 2/3 ערבים ו1/3 יהודים
או בלשונה של אסנת 2/3 דוברי ערבית ו1/3 דוברי עברית, ומבחינתה הקו המבחין הוא השפה."

לשאלתי למה הגיעו כ"כ הרבה ערבים השיבה  אסנת: "היתה לנו הזמנה מכילה."
מה זה "הזמנה מכילה?" - See more at: http://www.mabat.org/story/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%9E%D7%99%D7%95%D...

תגיות:

שתף