קבוצת דיאלוג בבית ברל - מה באמת קורה שם?

שייך לפרוייקט: 

בבית ברל פועלת עמותת מבט כבר מספר שנים. לענת שובל, שמנחה קבוצה כזו, היה חשוב שנקודת הפתיחה של הקבוצה תהיה שוויונית. למרות שתכנית מבט מדברת על רב-תרבותיות בהקשר הכולל, ולאו דווקא על ציר של יהודים וערבים, לענת היה חשוב השוויון ברמה הבסיסית  ביותר - הרמה המספרית, שיהיה מספר זהה של ערבים ויהודים ומספר זהה של גברים ונשים. זה נשמע בסיסי ולא בעייתי, אבל זה לא כך במכללה שיש בה יותר תלמידות מתלמידים, ותהליך קבוצתי שדורש פתיחות ושיח.
 
בשנה שעברה  היה יותר קל לגייס נשים מגברים, וניסיון העבר הראה שיותר קל למצוא יהודים מערבים. להפתעתנו, השנה היה יותר קל לצרף לקבוצה ערבים מאשר יהודים. למשימת איתור הסטודנטים  הערבים התגייסה נוהא סמארה מטייבה, תלמידה שנה ד' למתמטיקה ומדעי המחשב. נוהא, שהצטרפה לענת כמנחת-עזר, מסייעת מאד באיזון בהנחייה בקבוצה שבה יהודים וערבים, זוהי דילמה שחוזרת בקבוצות שאינן מוגדרות בהכרח על ציר יהודי-ערבי, אבל פועלות בסביבה שבה ברור שזו הסוגיה המרכזית.
 
נוהא בעצמה עברה בשנה שעברה את התהליך הקבוצתי וידעה מה המשמעות להיות במצב לא שוויוני, "היינו בסך הכל 3 סטודנטיות ערביות והמנחים היו יהודיים, ליאור וענת, שהיו מנחים מצויינים, אבל בנושאים מסוימים היה פחות נוח להתייעץ איתם. בכלל בשנה שעברה כשהצטרפתי לקבוצה פחדתי, פחדתי מזה שהכל מתנהל בעברית, שזו לא שפת האם שלי, פחדתי, כי לא היה לי ניסיון בדיאלוג עמוק עם יהודים, אבל השנה הפחדים "אזלו" כי כבר עברתי את התהליך".
 
"השנה אני משתתפת אבל גם מסייעת למנחה, מהניסיון של השנה הקודמת אני יודעת שאין סיבה לפחד וחשוב להגיד מה חושבים, אפילו אם לא מסכימים. זה המקום היחיד שיש לנו הזדמנות למפגש אמיתי, היום עדיין יש לי קשרים טובים עם המשתתפים מהשנה שעברה".
 
שאלתי את נוהא האם יש לה תרומה ייחודית לקבוצה בגלל התפקיד המיוחד שלה, והיא נתנה לי דוגמא ממפגש שהוקדש לקבוצת הסטודנטים הערבים, שבה התאפשר ויכוח בינם לבין עצמם בנושא התרבות הערבית. וזה מראה דווקא על החוזק של הקבוצה הערבית לא להסכים בתוך עצמה, אבל עדיין לקיים את הדיון.
 
נוהא מצטערת שהיא כבר בשנה רביעית, ובשנה הבאה לא תוכל להשתתף בקבוצה כזו, בגלל סיום לימודיה, אבל זה לא מפריע לה להתחיל "לעשות נפשות " לשנה הבאה. אני חוזרת לשיחה שערכתי עם מנחת הקבוצה ענת, שאמרה לי  - ה"אני מאמין" שלי, שקבוצות כאלה יכולות לגעת בעצמם ובעקבות זאת לגעת באחר.
ואני חושבת לעצמי, שנוהא היא דוגמא טובה לכך.

כתבה: חדוה ליבנת, אפריל 2012

תגיות:

שתף