לחנך בחברה מרובת תרבויות - סיכום כנס במכללת קיי

קהל בכנס במכללת קיי. צילום: דוד גברו

כמה מאות משתתפים ביקרו ב-29 במרץ 2011  בכנס "חינוך בחברה מרובת תרבויות" במכללת קיי בבאר שבע. זהו הכנס הראשון מתוך סדרה של כנסים בנושא הצפויים להתקיים במכללה. היוזמה המבורכת ששותפים לה גם מכון מופ"ת ואונסק"ו נועדה להעמיק את השיח בנושא על רקע המורכבות התרבותית והחברתית המאפיינים את ישראל.

שתי תערוכות אמנות שאצר ישראל רבינוביץ' והוצגו במקביל בגלריה שבבנין המרכזי ובבית הספר לאמנות, הוסיפו מימד נוסף לתכני הכנס. קשר מעניין לנושא הכנס נוצר בין התערוכה "מקומית" שכללה עבודות של שתי אמניות פלסטיניות מרוות עיסא ואניסה אשקר, העוסקות בזהות ובזיכרון.

מבט על הנוכחים באודיטריום של המכללה בו נערך מושב הפתיחה מגלה את חלקם המשמעותי של הערבים הבדואים בין המורים והסטודנטים במכללה. מפתיעה לטובה גם הנוכחות הגדולה של נשים בדואיות באולם והייצוג הנכבד של נשים בסגל הבכיר של המכללה, בראשם הנשיאה.
ברור, כי השיח המגדרי והמפגש הבינתרבותי הם חלק מההוויה יומיומית במכללה עבור הלומדים והמלמדים בה.

נשיאת המכללה פרופ' לאה קוזמינסקי שפתחה את הכנס ביטאה את המחויבות של המכללה ל"הוראה רלוונטית מבחינה תרבותית", המרכזית כל כך לשיח החינוך בחברה רב תרבותית. הנשיאה הדגישה את הצורך להכיר במסורות התרבותיות של הלומדים, בצורך לבנות גשרים של משמעות בין ההתנסויות של הלומדים בסביבתם המשפחתית ובין התוכן והסגנון של הלמידה במוסדות החינוך ואת המימד המעצים של החינוך.

הכנס היטיב לייצג את המסגרות התיאורטיות הרלוונטיות לחשיבה ומחקר בחינוך בחברה מרובת תרבויות. שתי ההרצאות המרכזיות שנערכו בפתיחה ובאמצע היום היו מצוינות ושימשו צירים חשובים לדיונים שנערכו במושבים האחרים.

הראשונה הייתה של פרופ' אבי שגיא, פילוסוף וחוקר העומד בראש התכנית ללימודי פרשנות באונ' בר אילן ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן.
בדבריו עמד שגיא על מגבלות שיח הזכויות הליברלי המזוהה עם הרב תרבותיות וטען כי מטבעו מוביל שיח הזכויות לניכור, לקונפליקט בין קבוצות ואף לבדלנות. כשיח משפטי הוא מציב את הצדדים בעמדות של נותני ומקבלי זכויות הנאבקים על מרחבים תרבותיים סגורים ונפגשים לצורכי מו"מ בלבד. שיח הזכויות חשוב ומועיל לצורך הקצאת משאבים למשל, אבל אינו מוביל בהכרח לדיאלוג. כתוצאה מכך יכולות קבוצות לחיות במרחב רב תרבותי מבלי לגלות עניין בזולתם, או לגלות בו עניין אינסטרומנטאלי בלבד. כתוצאה מגישה זו עלולה החברה כולה להידרדר לעימות בין קבוצות או לדחייה של הרב  תרבותיות כפי שקורה כעת באירופה.

לדעתו של שגיא, הרב תרבותיות אינה יכולה להסתפק במושג הליברלי של שיח הזכויות. דרוש מושג של רב תרבותיות החורג משיח זה שבמרכזו דיאלוג חי ומפרה. חינוך לרב תרבותיות יהיה אם כך חינוך המעורר עניין אמיתי בזולת ובתרבותו. חינוך המעודד את הלמידה מהזולת ואת ההפריה ההדדית. זוהי המשימה המוטלת על מחנכים בחברה רב תרבותית.

הרצאתה של  ד"ר סראב אבורביעה קווידר מאוניברסיטת בן גוריון עסקה בחסמים ובדרכי ההתמודדות של נשים בדואיות בדרך להשכלה ובשיבה הביתה אל החברה הבדואית. מחקריה המרתקים של אבורביעה מלאים בממצאים ובתובנות מעניינים. אחד המרגשים והמפתיעים שבהם מסביר מדוע מאמצות נשים בדואיות קוד לבוש מוסלמי מחמיר גם לאחר חשיפה ממושכת להשכלה. לטענתה, נשים בדואיות משכילות מאמצות את קוד הלבוש הדתי לא מתוך אדיקות אלא מתוך רצון להדוף לחץ חברתי ולקבל בתמורה את הזכות להמשיך ללמוד ולהתפתח מקצועית ואינטלקטואלית. מפתיע לגלות כי ברשת הסימון התרבותי, הלבוש המסורתי שלעתים יוצר בחברה הלא מוסלמית אנטגוניזם עד כדי איסלמופוביה, מסמן עבור נשים בדואיות דווקא את הדבקות בהשכלה ואת המחירים האישיים שהן נאלצות לשלם כדי לשמור על חירותן. הוכחה נוספת לקרבה הדרושה עם הזולת כדי להבין את מורכבותו התרבותית.

שתף