כנס רב-תרבותי בקמפוס מכללת עמק יזרעאל - פרוייקט סיום של קבוצת מבט, "פאזל יזרעאלי"

שייך לפרוייקט: 
פעילות סיום קבוצת מבט - במכללת עמק יזרעאל

במכללת יזרעאל פעלה השנה קבוצה רב תרבותית בשם 'פאזל יזרעאלי' בה השתתפו 17 משתתפים עם מגוון זהויות  ומגוון שסעים:
מבוגרים-צעירים
נשים-גברים
מזרחיים-אשכנזים
יהודים-ערבים- דרוזים
שנה א'-ג'
שרותי אנוש, תקשורת, כלכלה 

היו לקבוצה כמה הורים פורמאלים: הלל במכללה, דיקאנט הסטודנטים ועמותת מבט.
והייתה אמא לא פורמאלית אבל מגויסת ברמ"ח איבריה, מעין גמליאל, תלמידת שנה ג' לכלכלה  שהרגישה שהיא כבר מסיימת ללמוד ולא יוצא לה להיפגש עם השונים ממנה, ראיון אישי עם מעין גמליאל

חנין אבו תנהא מיפיע לומדת שרותי אנוש שנה ב' ומשתתפת בקבוצה.
למה באת לקבוצה?
חנין סיפרה שחברה המליצה, המפגש הקודם במכללה עם החברה הישראלית אותו חוותה   התקיים בקורס  של החברה הישראלית , בקורס הזה היו הרבה סיכסוכים , כי זה לא שיעור רגיל של הרצאה ותרגיל זה שיח , "הכי הרגיז אותי " היא אומרת  "שהם (היהודים) תמיד אומרים לנו שאנחנו צריכים להיות בשקט כי הפסדנו,(ב1948) אם הייתי יהודייה הייתי חושבת שכולם צריכים להסתדר ביחד כי אין דרך אחרת , אני מחפשת את האדם בכל אחד"
"בקבוצה התקשיתי בגלל השפה. היה לי קשה לדבר בעברית בעיקר בגלל שהייתי מתעצבנת או מתרגשת "
"בקבוצה  אני לא אומרת את הכל  כי את יכולה לפגוע, צריך להיזהר לפני שאומרים משהו "
"היה חסר לי מנחה ערבי כי הוא היה יכול לסייע בהבנה וגם רציתי שיהיה מנחה ערבי שיתן לנו את המידע.
בסיור לנצרת שערכנו (יחד עם סטודנטים מבית ברל ) פעם ראשונה שנחשפתי לשיח הדתי , אני יום יום בנצרת ואף פעם לא שמתי לב למקומות שבהם בקרנו.
באירוע סיום של הקבוצה במכללה  תלינו משפטים שעוסקים בסוגיות הקשורות למפגש הרב תרבותי חלק מהמשפטים התבקשנו להורידם כי הם היו פוליטיים מידי וזה  אכזב  אותי." הבקשה להורדת חלק מהמשפטים הגיעה מדיקאן הסטודנטים, שהוא אחד מאבות התוכנית,  ואנחנו מקוים לראיינו בזמן הקרוב.

עירית ראש שטרית - מנהלת בית הלל במכללה, מאמהות הפרויקט גאה בתכנית
"אני מלאת גאווה על הפרויקט, כי זה פרויקט שהוקם ע"י סטודנטית מהמכללה, במכללה מקום שמאפשר באופן פורמלי דיבור וכאן היה מרחב מגוון של דעות.
פרויקט הסיום חידד דברים ששמחו אותי , למשל זה שהסטודנטים החליטו את הפרויקט לעשות פנימה כלומר בקמפוס"

שאלתי את עירית - מה להלל כארגון יהודי ולעיסוק בנושא הרב תרבותי?
עירית הסבירה לי שמרכז הילל אמנם עוסק בזהות יהודית אבל הדגש הוא על הזהות , מפגש רב תרבותי מחדד זהויות וע"כ זה טוב, "הופתעתי" היא מוסיפה  "מכך שהסטודנטים  לא חששו ליזום ולעשות בקמפוס".
העשייה עלייה מדברת עירית התבטאה בארוע סיום שארגנה הקבוצה בקמפוס שכלל רב-שיח רב תרבותי בקמפוס, שמטרתו הייתה להרחיב את השיח בתוך המכללה.

ראשון הדוברים היה ד"ר עמית קמה מהחוג לתקשורת, שבין היתר אמר: "השימוש במושג רב תרבותיות מכסה על חוסר תרבותיות מוחלטת בכל רובד ושסע בחברה הישראלית מהבוקר ועד הליל.
בחוג לתקשורת מעולם לא ראיתי שת"פ בין יהודים וערבים, במכללת יזרעאל גם אין התייחסות להומו-לסבי, או לאנשים בעלי נכויות אז איפה הרב תרבותיות?
הרב תרבותיות בקמפוס צריכה להיות מכוונת לתוכניות הלימודים ברמת התוכן, צריך גיוון אתני של חברי הסגל כדי שסטודנט יחשף לנקודות מבט מגוונים,  המכללה צריכה לשאול את עצמה  איך לייצר יותר שיוויון לקבוצות המוחלשות. החברה עתירת גבולות וגדרות, במכללה יש הזדמנות ללמוד על אחרים וללמוד על עצמנו הלוואי וכמרצים נצליח לא להפריע.

זהרה  סעיד עזיזה – סטודנטית ערביה שנה ב' בשרותי אנוש מחברות הקבוצה, אמרה שגם היא לא מאמינה ברב תרבותית והשתמשה בדימוי של סלט ירקות :"סלט ירקות טוב זה כשעגבנייה נשארת אדומה, ואילו אצלנו העגבניה והחסה  רוצות להשתלט על הסלט". זהרה  שיתפה בחויותייה בקבוצה: אחת המשתתפות היהודיות שהתחברה איתה, שהגדירה את עצמה בתחילה שהיא חברה של זהרה: "למרות דעותי הימניות קיצוניות"  וסיימה את הקבוצה ואמרה : "שהיא  חברה של זהרה למרות דעותי שלעיתים ימניות"

חנאן זועבי מעמותת מען אמרה בין השאר : "ליצור שיח רב תרבותי זה חשוב אבל לפעול חייבים בשטח, השיח מטרתו שינוי התודעה. במפגש קודם לדבר על המשותף ולחזקו ואז לדבר על המפריד."

ליאור שורר מנהל עמותת מבט דיבר על שלושת ההיבטים של הרב תרבותיות :

  1. ההיבט הדמוגרפי – ריבוי התרבויות וההרכב החברתי הקיים בפועל.
  2. רב תרבותיות מובנית -  בחינת איך מתנהלים יחסי הכוח.
  3. רב תרבותיות אידאולוגית – אופן ההתייחסות לשונות, איך רוצים שתתנהל הרב תרבותיות , מאפליה ובידול  עד מודלים שיויוניים, הוא דימה את הרב תרבותיות בין סלט לפאזל.

לגבי הרב תרבותיות בקמפוס הוא זיהה שלוש זירות :

  1. הזירה האקדמית – כמו קורסים שעוסקים בהיבטים שונים של הרב תרבותיות מבחינה אקדמית.
  2. כנסים – כמו הכנס הנוכחי, שמנסה לחבר את הפן האקדמי למציאות החברתית בשטח.
  3. קבוצות דיאלוג רב תרבותיות כמו הקבוצה הקיימת.

ד"ר דלית יסעור מהחוג לשרותי אנוש שיתפה את הקהל בתסכול שיש לה אל מול הסטודנטיות הערביות שלומדות אצלה ושותקות  בשיעור.

ד"ר ציון ברנץ מן החוג לשרותי אנוש ענה על שאלתה וטען שהסטודנטית הערבייה מרגישה חוויה של גזענות, חוויה שמשתקת אותה. וד"ר  קמה סיפר על  קבוצת פייסבוק שקמה נגד סטודנטית ערבייה שאמרה שהיא לא מרגישה חלק מהחברה הישראלית, כלומר החוויה של הסטודנטית הערבייה היתה, שהיא פתחה את הפה וחטפה.

חנאן זועבי הוסיפה: "גם בעבודה שלנו מול הנוער הערבי אנחנו פוגשים בנוער שחונך ללימודים והשגים, החברה היא חברה מאד מסורתית, שמה את הלימודים במרכז וממשיכה לדכא את האישה ולא לעסוק בהתפתחות האישית של הפרט".
מקהל השומעים קם סטודנט ערבי ושתף מחויותיו : "התרגלתי לא להשתתף אלא רק להקשיב, אפילו ששיפרתי את השפה.

אז מה עושים  עם המצב המתואר?  שאלה לסיכום מילי רומי, מנחת הרב שיח ומנחת הקבוצה.
ליאור הציע ליצור 'מסה קריטית' של פעילות, שתשפיע על השיח הרב-תרבותי ועל האוירה בקמפוס.
ד"ר בן ציון: "כל מי שיכול לעשות משהו שיעשה, בהחלט גם בצורה אקראית.
זהרה: "אפשר להקשיב לעשות השהייה ולחשוב, אני לא מאמינה בשינויים גדולים.
דלית: התחושה שבכיתה אני לא יכולה לשוחח, השיח עם הסטודנטים כאן חשוב יותר מהפאנל עצמו.
ומעיין גמליאל, שהקימה את הקבוצה והייתה ברב-שיח יכלה רק להגיד לעצמה, אני עשיתי.

כתבה: חדוה ליבנת, אוגוסט 2012

שתף