חוויות מהשתתפות בכנס נצרת – רב תרבותיות בחינוך

בשבוע שעבר, בעיצומו של מבצע 'עמוד ענן', התקיים במרכז האקדמי נצרת כנס בן יומיים תחת הכותרת 'רב תרבותיות בחינוך'. סטודנטים, מחנכים ואנשי אקדמיה מן הארץ ומחו"ל התכנסו לדון באתגרים של החינוך הרב תרבותי במערכת החינוך ובאקדמיה.

הדובר המרכזי בכנס היה פרופ' טוני גלגר, ראש ביה"ס לחינוך באוניברסיטת קווינ'ס בבלפסט, צפון אירלנד, אשר סיפר על הניסיון האירי בתחום, בקהילה המתמודדת עם קונפליקט בין תרבותי הדומה במקרים רבים למורכבות המקומית בישראל. פרופ' גלגר מכהן כיועץ לרשויות ממשלתיות, ארגונים ציבוריים לא ממשלתיים, ארגונים וולונטריים וקהילתיים, ומגוון ארגונים בינלאומיים. עבודתו העיקרית הנוכחית עוסקת בבחינת מתודות יעילות לשיתוף פעולה בין בתי ספר כדי לקדם מערכת יחסים חדשה החוצה את הפילוג ההשתייכותי בצפון אירלנד, ומציעה השוואה מעניינת עם ההקשר בישראל.
הדימיון בין צפון אירלנד לישראל מתחיל במאפיינים הפיזיים - החל מ'חומות השלום' החוצות את בלפסט, הדומות כל כך לחומות ההפרדה בארץ, וכלה בבדיקת התיקים והמכוניות בכניסה למרכזי קניות – מסתבר שיש עוד מקומות בעולם בהם זה מקובל. צפון אירלנד סבלה במשך שנים מסכסוך בין התושבים הפרוטסטנטים והקתולים במדינה, שכלל גם עימותים אלימים וטרור הדדי, עד שלפני כ-15 שנים הושג הסכם פיוס היסטורי, ומאז עוסקת מערכת החינוך באתגרים של פיוס ובנייה מחדש של הקהילה המשותפת.

פרופ' גלגר סיפר כי רוב בתיה"ס בצפון אירלנד הם עדיין נפרדים לקתולים ולפרוטסטנטים - אף על פי שהם דוברים את אותה השפה ונראים בעיני הזר כדומים בכל. למרות המאמצים להקים בתי ספר משותפים ב-15 השנים האחרונות, הם מונים רק כ-7% מבתיה"ס במדינה, כך שרוב התלמידים עדיין לומדים במסגרות נפרדות, ואינם נפגשים עם השונים מהם. מצד שני, גם ההשפעה של תכניות מפגש הוכחה כמועטה מאוד – בעיקר מכיוון שהתכניות קצרות מדי, והמשתתפים בהן לא הגיעו לעיסוק  משמעותי בקשיים בקונפליקטים האמתיים.
הפתרון לקשיי המפגש במערכת החינוך לו שותף פרופ' גלגר הוא של שתופי פעולה בין בתיה"ס הקתולים והפרוטסטנטים – לא יצירה של בתי ספר משותפים, אלא שיתוף פעולה מתמשך, כולל למידה משותפת בתכניות הליבה של בתיה"ס. לא רק מפגשים סביב נושאי העימות, אלא שיעורים מקצועיים משותפים, או למשל הגעה של תלמידים מבי"ס קתולי לקורסים בבי"ס פרוטסטנטי, ולהיפך.

בין התובנות שנלמדו בתהליך הוא היתרון של למידה בקהילה מעורבת – בעוד בקהילה הפנימית קיימת אחידות בחשיבה, פתיחת הגבולות של הקהילה מאפשרת למידה מן המגוון, ואתגרי חשיבה חדשים. פרופ' גלגר מציין את העצמת המורים המקומיים– מכיוון שאין ניסיון מוכר (best practice) של תכניות בתחום, המורים עצמם הם שותפים מובילים בפיתוח הניסיונות החינוכיים החדשניים – next practice , 'הדור הבא של החינוך הבין-תרבותי'.

בהמשך הכנס הוצגו מחקרים אקדמיים שבוצעו בהקשר המקומי, וללמוד מהקשרים אחרים, ובמיוחד ההקשר של צפון אירלנד. המושבים הבאים עסקו באתגרים ביישום פדגוגיה רב-תרבותית -
רב-תרבותיות בהשכלה הגבוהה, אתגר הרב- תרבותיות במדיניות החינוך בישראל, ותפקיד החינוך בשינוי יחסים בין- קהילתיים. הוצגו מחקרים ופרויקטים רבים ומעניינים, שעל חלקם  נספר בנפרד.
למחרת נערכה סדנא למחנכים וחוקרים, בהשתתפותו של פרופ' גלגר, אשר היוותה הזדמנות למחנכים לדון בעבודתם עם אחרים באווירה אינטימית. בין אנשי החינוך מן הארץ היו מורות מבתיה"ס של יד ביד - המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל, שהציגו את עבודתן בביה"ס המשותף בואדי ערה, אנשי אקדמיה שהציגו תכניות שפיתחו, ומנהל עמותת מבט אשר הציג את פעילותנו עם סטודנטים באוניברסיטה ובמכללות. ההזדמנות להיפגש עם אנשי חינוך המתמודדים עם אתגרים דומים בארץ ובעולם היתה מעשירה ומשמחת, במיוחד על רקע הלחימה בעזה – לפגוש שותפים לתקווה שאפשר לשנות, וכי שינוי חינוכי הוא מפתח לשינוי חברתי.

נובמבר 2012

שתף