דרום / נגב

חזקים על לוד

חזקים על לוד
"הפרויקטים עתירי התקציב "כפר איילים" ו"עושים שכונה", המשווקים לסטודנטים כתוכניות דגל להצלת העיר לוד, הם פני המדיניות החברתית-כלכלית בישראל: משקיעים בחזקים וכל היתר יקבלו פירורים ויאמרו יפה תודה."

"לכאורה, התגייסו נושאי הדגל החברתי להציל את העיר לוד. להציל אותה כנראה מעצמה ומתושביה, שאינם ראויים ומתאימים לעזור לעצמם. תושבות/ים חלשות ועלובות עד כדי כך, שיש להביא "אוכלוסייה חזקה" לתוכם. החזקים, הם אינם באים סתם ככה. צריך להתחנף אליהם, צריך לתקצב אותם. ברור להם, לאוצר ולדנקנר, כי התושבים החלשים, מי שהם עצמם החלישו לאורך שנים, אינם יכולים להתמקח. הם ייקחו כל פירור ויגידו תודה. יש להם ברירה?"

רותי לביא גם פגשה את הסטודנטים המיועדים לתכניות אלה: "ניסיתי להסביר לסטודנטים שהממתק הזה המוצע להם נוצר על חשבון חיי אחרים, כי הוא מורעל ומרעיל (לא במילים אלה, כמובן, כאן אני פשוט משתפת בכאבי ובתסכולי). חלקן כעסו, ואפשר להבין אותן/ם. אפשר גם להבין כי במדינה שלנו, מי שכבר הצליח להגיע ולהיות סטודנט הוא פעמים רבות מאותה אוכלוסייה חזקה המורגלת בנתינת נדבות, בצדקה במקום בצדק."

המאמר מאת רותי לביא באתר "העוקץ"

על עמותת איילים:
עמותת איילים הקימה 11 כפרי סטודנטים בנגב ובגליל, בהם מתגוררים סטודנטים במהלך לימודיהם באזור, מתנדבים בקהילה ומקבלים מלגות ומגורים. בפעילות של עמותת מבט עם מתנדבי שנת השירות של איילים, למדנו איתם על הפערים הבין תרבותיים בהם הם נתקלים – בינם לבין עצמם, ובינם לבין הסביבה אליה הם מגיעים.

אמל מורקוס מספרת על הכפר הבדואי אל-ערקיב

 גזענות נגד כולנו. כולנו נגד גזענות.
מהי גזענות? אמל מורקוס לא נותנת לנו להרגיש נוח, ובודאי לא בבאר שבע ויוצאת בקריאה נגד הגזענות הממוסדת בחסות השלטון, כלפי הבדואים בדרום. סיפורו של הכפר הבדואי אל ערקיב, שנאחז באדמותיו בנחישות.

עמותת איילים - יוצאים לפריפריה

עמותת איילים הקימה 11 כפרי סטודנטים בנגב ובגליל, בהם מתגוררים סטודנטים במהלך לימודיהם באזור, מתנדבים בקהילה ומקבלים מלגות ומגורים. בפעילותנו עם מתנדבי שנת השירות של איילים, למדנו איתם על הפערים הבין תרבותיים בהם הם נתקלים – בינם לבין עצמם, ובינם לבין הסביבה אליה הם מגיעים.
 
באתר "המעברה" פרסמה נטע אלקיים סיפור בדיוני (?) ובקורתי על חוויותיה בטקס של העמותה. המאמר מעלה ביקורת על המשמעות החברתית של הפעילות, וגורר תגובות רבות ומענינות בקשת רחבה של דעות.
"אתם בוודאי תוהים מה לי, סטודנטית במכללה למורים, ילידת נתיבות שבנגב, ולחבורת יפי הבלורית הללו שטוענים שבאו ליישב את הנגב? ובכן, באותם ימים, לא שאלתי שאלות. המילגה הייתה מעל לכל ציפייה, הרוח הייתה התיישבות בנגב, ומי אם לא אני, גאה במוצאי, ובסביי וסבתותיי 'חלוצי-הנגב', שלא אלך על זה? עליתי אל המונית עם הגיטרה הקטנה שלי, ונסעתי. הנהג כבר קיבל הוראות לאן."

למאמר תגובות רבות, והדיון מעניין - כדאי לקרוא

לימודים נפרדים כבסיס לדיאלוג פלורליסטי עתידי מיטבי- חקר מקרה של מסלול ללימודי תעודת הוראה

Subscribe to RSS - דרום / נגב

שתף